מאירוב נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

פסק דין

התובעים הגישו תביעה לתשלום סך של 10,907 ₪. לטענתם, טסו במטוס הנתבעת מאילת לשדה דב, וכשהגיעו לשדה דב אבדה אחת המזוודות שלהם. התובעים תיארו בכתב התביעה את השתלשלות העניינים. סופו של דבר לא נמצאה המזוודה. לטענתם, הכילה המזוודה שנורקלים, משקפי שמש, ביגוד, בגדי ים, מוצרי קוסמטיקה, מפתחות לבית ולרכב, ועוד, אשר התובעים מעריכים את שוויים בסך של 7,907 ₪.

לטענת הנתבעת, חלה אחריות להובלת הכבודה בשדה התעופה על רשות שדות התעופה, ומכל מקום, טוענת הנתבעת, כי סכום הפיצוי לו עותרים התובעים מופרז ואינו מתיישב עם הסכום המקסימלי הקבוע באמנת מונטריאול. לטענת נציג הנתבעת, לא הוכח נזקם של התובעים. עוד טען נציג הנתבעת כי קיים הבדל משמעותי בין הדיווח המידי שנמסר אודות אובדן המזוודה לבין הדיווח המפורט בו כללו התובעים פריטים נוספים רבים. נציג הנתבעת הפנה את בית המשפט לפסק דינה של כב' הרשמת הבכירה גיא, בת"ק 12195-11-12.

במהלך הדיון הציגה התובעת פירוט רכישות שבוצעו על ידה באמצעות כרטיס האשראי בעת שהיו באילת, ממנו ניתן ללמוד כי נרכשו על ידי התובעת מוצרים בסך של 1,200 ₪.

שווי המזוודה, לטענת התובעים, עומד על סך של 900 ₪.

לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את כתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

סוגיית זכאות נוסעים לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם להם בעקבות אובדן הכבודה, מוסדרת בחוק התובלה האווירית, התש"ם – 1980, המחיל את הוראות אמנת מונטריאול.

סעיף 22.2 לאמנת מונטריאול קובע שיעור פיצוי מקסימלי לאובדן כבודה, העומד היום על הסך של כ-5,500 ₪. באשר לטענת הנתבעת לפיה אחריות רשות שדות התעופה לאובדן – הרי שטענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת, כאשר הנטל, להוכיח את הטענה, מוטל על הנתבעת.

באשר לנזק שנגרם לתובעים – כאמור, הציגה התובעת במהלך הדיון פירוט רכישות שנעשו על ידה בסכום העומד על 1,200 ₪, ואני מקבלת את עדותם לפיה היו במזוודה, בנוסף לרכישות החדשות, פרטי לבוש, מכונת גילוח שאינה חדשה, נעליים ובגדי ים. בהעדר קבלות, אני מעמידה על דרך האומדן את שווי החפצים הנוספים על הסך של 1,000 ₪ ואת שווי המזוודה על הסך של 300 ₪.

לדברי התובעים היו במזוודה מפתחות הבית ומפתחות הרכב – לא מצאתי כי עלי לחייב את הנתבעת בעלות נזק זה. מצופה מנוסע לשמור את מפתחותיו בתיק יד, ולא לשגרם במזוודה, שעליה לעיתים מצויים פרטים, הכוללים את כתובת ביתם של הנוסעים.

לאור האמור, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 2,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 450 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: